רוב האנשים שנמצאים במצוקה אובדנית אינם פונים לעזרה מעצמם. ורוב האנשים שנמצאים בסביבתם, אנשי מקצוע ושאינם אנשי מקצוע כאחד, מחזיקים מידע שיכול להציל חיים, אך לרוב אינם יודעים מה לעשות איתו.
מכאן נולד מודל שומרי הסף.

המודל מכיר בכך שזיהוי של אדם בסיכון אינו תפקידם הבלעדי של אנשי המקצוע. שכן, לאזרחים, לשכנים, לעמיתים לעבודה ולכל מי שנמצא בסביבה הקרובה, יש לעיתים קרובות גישה למידע שאיש מקצוע לעולם לא יגיע אליו.

מה הכשרת שומרי סף מוכיחה?
מחקרים מראים שהכשרות מסוג זה משפיעות לטובה על ידע, מיומנויות ותחושת מסוגלות להתערב. היא הוכחה כיעילה כחלק ממערך רחב של פעולות למניעת אובדנות, ומיושמת בהצלחה במגוון אוכלוסיות, בבתי ספר, בצבא, במסגרות רפואיות ובקהילה הכללית.

שלושה צעדים שיכולים לשנות תוצאה
שיטת QPR, המהווה את הבסיס להכשרה, מלמדת שלושה צעדים פשוטים: לשאול ישירות, לשכנע לקבל עזרה, ולהפנות למקום הנכון. ככל שהזיהוי מוקדם יותר והאדם מגיע לעזרה מהר יותר, כך גדל הסיכוי לתוצאה טובה יותר.