_edited.png)
ארץ ישראל, על כל תושביה, זקוקה היום, יותר מהכל, לתקווה.
היאוש והאדישות מתדפקים בדלת אל מול המלחמה המתמשכת, החטופים שטרם שבו, ההרג הבלתי נפסק והשסע החברתי.
אולם בעת הזו,
אל לנו לוותר על התקווה, המהווה מרכיב קריטי במלאכת הריפוי, הפרטנית והקולקטיבית כאחד.
אנו קוראים לכולנו, אנשי טיפול, חינוך, יעוץ והנהגה, כל מי שחי בארץ הפצועה הזו, לסמן לעצמנו את האור שבקצה המנהרה.
_e.jpg)
_e.jpg)
_edited.jpg)
משחר ההיסטוריה המין האנושי ידע משברים. מסורות החכמה מן היהדות ועד לבודהיזם העניקו לאדם כלים ונקודות מבט רחבות ועמוקות כדי לזהות אור ותקווה גם בתוך האפלה.
בשבוע הרצאות מרוכז, נקבל את החכמה וההשראה שהחברה האנושית פיתחה וצברה באלפי שנים האחרונות, כדי להתחבר לתקווה, לאמונה ולאהבה.
נעמיק לתוך הבנת כוחות הרוח המפתיעים והנגישים לאדם גם בתחתיתו של באר שיבש לחלוטין.
ובעזרת חוקרי תקוה נתייחס למושג 'תקווה' מנקודות מבט שונות כמו בודהיזם, תלמוד, קבלה, שכול, פסיכואנליזה ועוד.
המנחים והמנחות
פרופ' מירב רוט
פרופ' מירב רוט היא פסיכולוגית קלינית, פסיכואנליטיקאית וחוקרת תרבות מבית הספר לטיפול, ייעוץ והתפתחות האדם באוניברסיטת חיפה. ממקימות ומנהלות FLM - מערך לטיפול ארוך טווח בחינם בנפגעי 7.10. מרצה בחוג לייעוץ והתפתחות האדם באוניברסיטת חיפה. בעבר ראש מסלול קליין, ראש יחידת הדוקטורט וראש התכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב. מחברת מאמרים ופרקים בפסיכואנליזה ובזיקה בין פסיכואנליזה ותרבות, בארץ ובעולם, ועורכת מדעית של כתבים שונים מהספרות הקלייניאנית המתורגמת.
בעת הרשמתך לכנס תקבל\י מנוי שנתי חינם, המעניק גישה חופשית למגוון עצום של הרצאות, השתלמויות ותרגולים לאנשי טיפול ולקהל הרחב, המסייעים במצבי חרדה, דכאון וטראומה.
התכנים יחשפו אותך לתיאוריות השוזרות את חשיבותו של קשר אנושי מיטיב בתהליכי ריפוי, לצד רעיונות מתוך פסיכותרפיה ממוקדת חוויה, פסיכואנליזה, טבע, סביבה ופוליטיקה.
מצפים להצטרפותך כדי שנתחבר יחד לתקווה.
ההרצאות מוקלטות ויישלחו לנרשמים/ות,
והן יהוו עבורך צידה, יקרת ערך, לדרך הארוכה שעוד נכונה לנו.
הכנס (ומנוי שנתי חינם לאתר) מוצע בעלות מינימלית לכל מי שנפגע מהמלחמה. לבקשת הנחה לחץ כאן.
רוצה לתרום ולתמוך בנו כדי שנגיע לכמה שיותר אנשים? לחץ כאן.
צוות 'טבע ומהות'
בין יאוש לתקוה בישראל 2025
סדרת הרצאות מוקלטת
הכנס ניתן ללא תשלום למנויים.
ניתן להירשם למנוי ולקבל את הכנס ללא עלות.
עלות הכנס ללא מנוי- 450 ש"ח
הפקת הכנס דורשת משאבים רבים. כל תרומה קטנה כגדולה מסייעת לנו להמשיך ולתמוך בהנגשת תכנים שכאלה. לתרומה לחצו כאן.
פרופ' חביבה פדיה
פנים ואחור: על הדיבור עם מי שאינו רוצה להביט
ההרצאה תעסוק במקור הייאוש שבאובדן עוגני השפה וקריעתן של רשתות התקשורת, תהליך היוצר תחושת ניתוק עמוקה. נבחן את הקושי והתקווה הטמונים בדיבור עם מי שאינו מעוניין להביט בנו ישירות, ואת האתגרים הכרוכים בכינון שיח משמעותי במצב זה. מתוך ראייה זו, נתייחס לרעיון ה"פנים ואחור" מן הקבלה, המדבר על אופני התגלות שונים – גם כאלו שאינם גלויים לעין באופן מיידי. נחקור דרכים יצירתיות ואסטרטגיות לכינון תקשורת גם כאשר מבט ישיר אינו אפשרי, תוך התמקדות ביצירת חיבור מעבר למילים גלויות. נשאל כיצד ניתן למצוא את נקודת המגע וההדדיות גם במרחב שבו נדמה שהקשר נקרע.
פרופ' מירב רוט:
״וחושך על פני תהום. ויאמר אלהים: נהיה אור״
התקווה איננה רגש פסיבי. פניה - פני עתיד, ואנחנו הפועלים שבונים אל העתיד את גשר התקווה. בהרצאה אדבר על המעורבות האקטיבית ככוח של תקווה ואסביר כיצד כוחו הפלאי של התיקון היצירתי משנה גם את העתיד, גם את ההווה וגם את העבר.
ד"ר דורית רדליך עמירב:
נפתח את הדלת לתקווה.
התקווה היא יסוד מרכזי בחוויה האנושית — תהליך ותוצר, שפועל בהווה אך מכוון לעתיד. מטרת ההרצאה היא להעמיק בהבנת מושג התקווה ולהגביר את המודעות לחשיבות השימוש בה בעשייה מקצועית ואישית.
ד"ר בעז שלגי:
על אובדן רדיקלי ותקווה רדיקלית.
במפגש נעסוק במושג התקווה הרדיקלית, אותו טבע הפסיכואנליטיקאי והפילוסוף ג'ונתן ליר. נתבונן בו כמושג משלים למושג של ג'ון בולבי: "אבל רדיקלי", אבל שבו על האדם לקבל את העובדה שחייו, כפי שהכיר אותם, ושהוא עצמו, כפי שהכיר את עצמו, אבדו לחלוטין. מתוך אבל רדיקלי זה ננסה, תוך שימוש במושג האורפה של פרנצי ובמושגים נוספים, לפתח את התקווה הרדיקלית, זו הנוצרת לאחר שכל אשליה התנפצה, לאחר שכל הניסיון להיאחז במוכר אבד. את המושגים שיוצגו במפגש נדגים באמצעות שני קטעים קליניים/ספרותיים, שנכתבו על-ידי רות קרא-איוונוב קניאל וצביה זליגמן והתפרסמו בקובץ: "הנותרים".
ד"ר תולי פלינט וד"ר נויה שילה:
תקווה ברפואת השבים, על מלחמה והחלמה
אחרי שנה וחצי של ניהול הטיפול בשבים מהשבי ובני משפחותיהם, בבית חולים שיבא, ד"ר נויה שילה תשוחח עם תולי פלינט על מציאת תקווה בזמן של חושך, על מציאת עזרה בזמן של חוסר אונים ועל היכולת להביט למרחק.
פרופ' יוסי לוי בלז:
לעמוד לבדי מול הים שבו טבעתי" — בדידות ושייכות במסע לריפוי שאחרי השבעה באוקטובר
במהלך ההרצאה נסע למסע קצר בו ננסה להאיר את הדרך לחיזוק החוסן המשותף דרך תשומת לב לבדידות של היחיד בעזרת ידע מחקרי עדכני וניסיון קליני רחב. ההרצאה תעסוק בפצע השקט שמלווה רבים מאיתנו מאז השבעה באוקטובר — תחושת הבדידות בתוך הטראומה הקולקטיבית. למרות תחושת הסולידריות שפרצה בימים הראשונים למלחמה, עבור רבים התחושה שנותרה היא של נתק, היעדר נראות, ותחושת לבד בתוך הכאב הגדול. נבחן את חוויית הבדידות כמרחב אנושי עמוק, ננסה להבין את המשמעות הפסיכולוגית והקיומית שלה, ונפגוש גם את האדם האובדני על הגג, המתמודד עם תחושת בדידות עמוקה, רואה אך אינו נראה. ולבסוף, נשאל כיצד ניתן להמיר את תחושת הבידוד בתחושת שייכות, ומה תפקידה של קהילה, של קשר אנושי ושל מנהיגות פסיכולוגית במעבר מבדידות לריפוי.
קית' סיגל:
אור בעלטה: מיינדפולנס כעוגן בשבי חמאס
קית' סיגל, ששב משבי חמאס אחרי 484 יום, ישוחח עם אסי שורק על הדרכים השונות, בעזרתן הצליח להתחבר לתקווה על אף החוויות הקשות שחווה. בין היתר, ישתף כיצד תרגול המיינדפולנס אליו נחשף, טרם השבי, היה עבורו קרש הצלה. כמו כן קית' יחלוק כיצד הצליח, באופן מעורר השראה, להתחבר לכוחה של ההודיה ולדאוג לבריאות גופו בתוך תנאי השבי. קית' יתייחס כמובן לקושי להמשיך הלאה, כאשר יש חטופים, שעדין מוחזקים בשבי.
אסף סטי אל בר
המרת כאב לתקוה בראי הבודהיזם
"כדי לומר שהחיים אבסורד הם, צריך המצפון לחיות" כותב אלבר קאמי, כל רגע של כאב לנוכח עוול הוא רגע שבו המצפון חי, רגע של אהבה. כשאנחנו מפנים את המבט למצפוננו הבוער והדואב, ומבחינים בכל הלבבות הפועמים שסביבנו, הנפש עשויה להימלא תקווה.
בסדנה נעמיק ברעיונות אלה ואף נתייחס לאופנים בהם ניתן לממש את הפניית המבט אל הטוב על סמך הפרקטיקה הבודהיסטית.
סמאח סלאימה:
שותפות ערבית-יהודית בישראל 2025: בין ייאוש לתקווה
ההרצאה תתמקד במציאות המורכבת של החיים המשותפים של ערבים ויהודים בישראל. נבחן את הכוחות הפועלים לפירוד מול יוזמות המקדמות שותפות וגשרים בין קהילות. סמאח סלאמה תציג תובנות על הדרכים שבהן פרטים וקבוצות פועלים לבניית תקווה, באמצעות פעילות אזרחית משותפת וחיזוק מרחבי חיים משותפים. ההרצאה תציע מבט על הפוטנציאל לשינוי ולחיבור, תוך הדגשת חשיבות שיתוף הפעולה ככוח מניע לקראת עתיד שוויוני יותר.
מעוז ינון:
תקווה היא פעולה.
מעוז ינון, שאיבד את הוריו ב-7 באוקטובר, מציג חזון קונקרטי לקידום שלום בין ישראלים ופלסטינים. כיזם תיירות מצליח (ממייסדי רשת אברהם הוסטל) וכמי שהפך חלומות למציאות, מעוז מאמין שגם חזון השלום ניתן להגשמה.
בהרצאתו, יחלוק מעוז את "תוכנית העבודה" שלו הכוללת הגברת קולות השלום בשיח הציבורי, בניית לגיטימציה למנהיגות ישראלית-פלסטינית עתידית, הסטת משאבים עולמיים מכלי נשק לכלי שלום, וגיבוש כוח פוליטי לשינוי.
מעוז, שהרצה בוועידת TED השנתית ונפגש עם האפיפיור, מדגים בחייו את מהות התקווה - לא רק כרגש אלא כפעולה יומיומית ומתמדת. מעוז מזמין אותנו למפגש מעורר השראה שמזמין את כולנו לא רק לקוות, אלא לעשות תקווה.
אמה שם בה אילון:
"מי יתן ואהיה הלב החושב של המחנה"
תקוה כתרגול רוחני לפי כתביה של אתי הילסום.
אתי הילסום שכתבה את יומניה בתקופת השואה, נותנת לנו דרך כתביה דוגמה אישית כיצד לא להיכנע לשנאה ולא לאפשר למרירות וליאוש לחלחל פנימה. בהרצאה נחקור את דרכה הרוחנית של אתי ואת מורשתה, ונקשר אותם לעבודת האבל שמציע פרנסיס וולר בספרו ״על סף תהום הצער״ שיצא לאור לאחרונה בעברית. זוהי הזמנה לגלות כיצד "הלב החושב" נקרא לפעול בזמנים קשים מנשוא.
חיה גלבוע:
״כי גדול הים שברך ומי ירפא לך״ (איכה ב, י״ג)
על משבר, שבר ואפשרויות להחלמה בתלמוד הבבלי.
במפגש תציע קריאה ספרותית בסוגיות תלמודיות שבוחנות את השבר והמשבר ומציעות שפה ודרכי התבוננות ליציאה והחלמה.
חיה גלבוע דוקטורנטית במחלקה לספרות חוקרת סוגיות של יופי וזמן בתלמוד הבבלי, מגישת תוכנית קבלת שבת בגלי צה״ל ומלמדת תלמוד במסגרות שונות.
יונתן זייגן:
הרהורים על שכול וצמיחה פוסט טראומטית
יונתן זייגן חולק את מסעו האישי בעקבות אובדן אמו, פעילת השלום ויויאן סילבר, בהתקפת ה-7 באוקטובר. בהרצאה מרגשת, יונתן בוחן את המושג "צמיחה פוסט-טראומטית" מתוך החוויה האישית שלו.
כיצד מתמודדים עם שכול בעיצומו של משבר לאומי? האם ייתכן שמתוך הכאב העמוק צומחים כוחות ותובנות חדשות? יונתן, שהחליט בעקבות האסון להקדיש את עצמו לקידום שלום ופיוס בין ישראלים ופלסטינים, משתף תובנות מקצועיות ואישיות על תהליכי אבל, צמיחה, ומציאת משמעות בתוך המשבר.
שיחה כנה ואנושית שנוגעת בשאלות של התמודדות, חוסן נפשי, ואפשרות התקווה גם בזמנים הקשים ביותר.